מטלה 2- הומור, סאטירה וביקורת

בחרתי ליצור מם העוסק בזכויות בעלי חיים. לפי דעתי אין מספיק תקציבים ממשלתיים למען בעלי חיים ובכל שנה מומתים יותר מ100 אלף כלבים בעקבות היעדר התקציבים ובעקבות חוסר באימוץ.
בתמונה רואים לוחם רומאי שעל פניו הבעה רצחנית וזו התחושה שלי כשאני חושבת שאין אף אדם בכנסת שדואג לגייס תקציבים למען בעלי החיים, מעניין לציין שברקע של הלוחם מוטלים לוחמים ובעלי חיים מתים, ובהתאמה אלו הם הקורבנות של היעדר תקציב.
תפקידם של הממים בדמוקרטיה הוא להפיץ דעות מחאות ועמדות באופן סאטירי וויראלי.
לדעתי הממים מעוררים חיוך והסכמה או התנגדות אבל לא יוצרים שינוי ממשי- זה הוא אקטיביזם מוגבל מאוד.
אני לא חושבת שמים על היעדר תקציבים למען בעלי חיים ישנה את המצב הנוכחי. מקסימום הוא יעורר הנהונים של הסכמה.

מטלה 1-קודים סמלים וסימנים ניתוח גרפיטי

הגרפיטי שאליו בחרתי להתייחס זה הוא גרפיטי הנמצא בניו יורק. אפשר לראות בו שתי ידיים, של אדם בהיר עור ואדם כהה עור. אני מאוד התחברתי לגרפיטי הזה כי הוא מייצג שוויון.

אייקון ראשון יד של אפרו אמריקאי המייצגת יד ממשית.
אייקון שני יד של אדם בהיר המייצגת יד ממשית.
כל היתר הם מילים שלא ניתן לקרוא ואיורים-  כולם סימבוליים מכיוון שהם לא מייצגים אובייקטים ממשיים במציאות

לפי דעתי המסר של האומן הוא להעביר את העידן החדש על ידי אומנות, הגרפיטי. הוא מציג שיוויון,
עידן של התחדשות ללא גזענות ואת היכולת של בני אדם מלהתחבר ללא קשר לצבע עור, מין, גזע .
לחיצת היד מייצגת שלום ואחדות ובמקרה זה גם סבלנות, נראה שהגרפיטי הוא המכנה המשותף שמאחד בין שני אנשים

תפקידו של הגרפיטי והמסר שלו בייצוג המציאות הוא משמעותי בזירה הציבורית בחברה דמוקרטית מכיוון שהוא נותן לציבור להביע את עמדתו בנושאים מסויימים, נותן יכולת לשאר הציבור להיות חשופים לעוד דעות של אנשים- פלורליזם.
הגרפיטי נועד להציג עמדה, וביטוי עצמי תוך כדי אומנות. במקרה זה הוא מעודד סובלנות, נגד גזענות, חינוך לאמפתיה לאדם השונה ממך.

לדעתי עיריית ניו יורק משאירה את הגרפיטי לצורך חינוכי ורווחי. אנשים ותיירים מגיעים כדי לראות את האומנות רחוב, מה מתגלה כרווחי עבור העירייה/מדינה. הגרפיטי המוצג הוא מסר חינוכי. משאירים אותו לפי דעתי כדי שהמסר יחלחל באנשים וישפיע עליהם. זאת הדרך הטובה ביותר לעצור את האקטיביזם של הציבור במקום לצאת להפגנות וליצור אי סדר ממשי.

מטלה 3-צילום עיתונאי

התמונה הנ"ל צולמה על ידי אוהד צויגרנברג ופורסמה בידעות אחרונות. מוצג מוזיאון הטבע שבירושלים. 30 ביוני 2018.
בחרתי דווקא בתמונה הזאת כי אני מתחברת לנושא של הטבע ובעיקר לבעלי חיים, זאת תמונה שעוררה בי סקרנות.

   התמונה המוצגת צולמה על ידי גילי בניטה בין השנים 2017-2018. בחרתי בתמונה הזאת כי היא מכוונת לנושא בו אני מעמיקה לאחרונה. שמעתי על עמותת "הצל ליבו של ילד" מאתר האינטרנט "יוטיוב" שם יוטיוברית ישראלית שיתפה כי לבנה יש מחלת לב. העמותה טיפלה בו ולאחר מכן אותה יוטיוברית בחרה לטוס לאפריקה לתעד את הנעשה שם. בנוסף לכך נושא הרפואה מאוד נוגעים בי ומעניינים אותי.

תמונה זו צולמה על ידי מארק ישראל סלם ב12 באוגוסט 2018. בחרתי בתמונה זו כי לדעתי יש בה הרבה שקט, שלווה, טבע ומשפחה. אלו ערכים שאני מאוד מתחברת אליהם.

הצילום שבחרתי הוא צילום חדשותי מכיוון שהוא צולם ברגע התרחשותו בטנזניה. הוא מדיום שוט, של אמא ובת הנמצאות במוקד התמונה פניהן מודאגות הגורם שמפריד בינהן הוא סורגי מיטת בית חולים שאליהן קשור בלון סגול מטושטש שיצא ממנו רוב האוויר ייתכן אפילו שזו כפפה של בית חולים הבלון המרוקן יחד עם מבע פניהן של המצולמות יוצר תחושה של עליבות ועצבות. מבטה של האם אינו ממוקד והוא חורג ואפילו שובר את גבולות התמונה זהו מבט לעבר עתיד לא ברור ושאלת עתיד הבת מבחינה אינטרטקסטואלית התמונה מתכתבת עם שני נושאים עיקריים יחסי אימהות והבנות ויחסי מדינות העולם השלישי עם מדינות מתקדמות יותר בשני הנושאים הללו המכנה המשותף הוא שיש יחסי תלות בין הבת לאמא ובין טנזניה למדינות מתפתחות ההבדל בין השניים הוא שבעוד שמדינות העולם המערבי מתפרנסות מאוצאות הטבע בטנזניה ולכן מפצות אותה בגין מצבה הכלכלי, הרי שהמחויבות של האמא לבת נובעת מקשר דם ואהבה. ייתכן שגם היא נושאת רגשות אשמה על מחלת הלב של ביתה.
דונוטציה אמא ובת זו לצד זו הבת במיטת בית חולים והאמא תומכת בה
קונוטציה יחסי אמהות ובנות האמא מזינה את הילדה ומצד שני מעבירה לה מטען גנטי ורגשי.
מיתוס התפוח המורעל של שלגיה הבלון הסגול דומה לתפוח המורעל של שלגיה העומד בבסיס מערכת היחסים בין אמהות לבנות המסרים שאמהות מעבירות לבנות הם בהרבה מקרים מסרים רעילים שעטופים בחזות מתקתקה אמהות מעבירות לבנות את רגשות האשמה והתסביכים של המין הנשי ושלהן באופן אישי בין אם מדובר בנשים בחברה המערבית או במדינות מתפתחות. יכול להיות שמחלת הלב של הילדה היא גם סימבולית למחלה של מדינות מתפתחות שנותנות משאבים לקויים לאזרחים החיים בהם.

התמונה שצילמתי הינה צילום מגזיני. צילום מגזיני זהו צילום מוזמן שבו הצלמים מתכננים את ימי הצילום. בדרך כלל צילום מגזיני מכוון להעביר מסר מסויים.
בצילום ניתן לראות נער שהוא במרכז התמונה ומאחוריו טבע, הרים.
בתמונה ניתן להבחין כי הנער מתבונן בנוף, ישנם צבעים בולטים בתמונה: כחול ירוק ואדום. התמונה מצולמת מזווית של L.S .

ניתוח תמונה

דנוטציה:
אפשר לראות בתמונה את הבית השרוף והילדה שמסתכלת עליו, האלמנטים הבולטים הם השיער שלה, התיק והבית השרוף.
אפשר לראות שהיא עומדת שם חסרת כל.
קוטונציה: אפשר להבין מן התמונה הרבה בלבול ועצבות, אפשר לראות איך היא מסתכלת למעלה כשהיא אבודה לחלוטין.

סרט דקומנטרי "תיכון ההזדמנות האחרונה"

קישור לסרט "תיכון ההזדמנות האחרונה"

1.    המסר שהבמאי רוצה להעביר לצופים זה לא לוותר בחיים.
אני חושבת שהסרט מעביר מסר מאוד חזק שלא צריך לוותר גם אם זה נראה כאילו אין תקווה ושתמיד נכשלים.

2.    א. גיבור: לדעתי בסרט הוא המנהל חילי. חילי לאורך כל הסרט משרה דמות להערצה, הוא לא מוותר לתלמידים שלו ונלחם על כל אחד ואחד מהם. לדעתי "גיבור הסרט" יכול להיות כמה דמויות. המורה רות שרואים לכל אורך הסרט שהיא נלחמת על התלמיד שלה יניב ובסוף גם זוכה להיות מורת השנה או עידן שנלחם והגיע לתעודת בגרות מלאה והתגייס לשירות קרבי בצבא במקום נהג.

ב. תהליך: רואים לכל אורך השנה את התהליך שעובר כל אחד מהתלמידים. אני חושבת בחרו להציג תלמיד אחד מכל "סוג" רואים את ההתקדמות המשמעותית שעבר כל אחד מהם מהיום הראשון שנכנס לבית הספר במהלך השנה שהפריע ועד הסוף שניגש לבגרות מלאה.

ג. עלילה: העלילה שבסרט מושכת אותנו להמשיך לצפות לראות מה קורה עם כל אחת מהדמויות שהכרנו בהתחלה. האם הם יגשו לבגרות? האם הם ינשרו מבית הספר? לדעתי העלילה היא מותחת ומעניינת.

3.    בסרט האלמנטים היצירתיים לדעתי באים לידי ביטוי בקריינות. הקריין מושך את הצופים להמשיך להקשיב ומידי פעם הוא גם מוסיף דעה אישית שגורמת לצופה לחשוב בעצמו מה הוא חושב בנושא. העריכה בסרט ליניארית, כאשר העורך הכניס את הצילומים מביה"ס ובמקביל הוא עוקב אחרי הסיפורים האישיים של הדמויות מחוץ לכותלי ביה"ס. הצוות עוקב במהלך השנה אחרי הדמויות והעורך סידר את הקטעים הנבחרים על פי סדר כרונולוגי ונושא – כל פעם דגש על דמות אחרת. ישנם קטעי מוסיקה שמטרתם לעורר רגש ולהוסיף דרמה לסרט. הבמאי מצלם את התלמידים בביתם ויוזם מקומות שבהם הדמויות מרגישות בנוח וחושפות את הצדדים האישיים שלהם.

4.    תת-הז'אנר שמתאים לסרט זה הוא הנרטיב הקלאסי כי הבמאי בחר קטעים שמדגישים את נקודת במבט שלו וכדי להעביר את המסר שהוא רוצה. בסוג זה של קולנוע דוקומנטרי הבמאי מסתיר את נוכחותו ואינו שותף פעיל בסרט, אלא רק לעיתים בשאלת שאלות, תמיד מנקודת הבמאי שלו.

5. תהליך העבודה עבורי היה מעניין ומרתק, לצורך המטלה ראיתי את הסרט "תיכון ההזדמנות האחרונה" במלואו פעם אחת במהלך שיעורי תקשורת בכיתה ועוד פעם בעצמי. נהניתי מאוד מהסרט ובעיקר מהמסר שאיתו הוא מביא. אני חושבת שקהל נרחב של תלמידי תיכון אף צריכים לראות סרט זה. 

זירה 3 מהפכות בתקשורת

זירה  3

המהפכה שבחרתי היא בנושא הטלפון:

בחרתי במהפכת הטלפון כיוון שהטלפון הוא מוצר מאוד חדשני וטכנולוגי. הטלפון הראשון שינה את העולם , לפני שהיה טלפון אנשים לא ממש היו יכולים לתקשר עם אנשים רחוקים/לדאוג לשלומם של הקרובים .
טלפון  הוא אמצעי תקשורת המאפשר העברת קול דו-כיוונית, כאותות חשמליים, למרחקים, בעזרת כבלים מוליכים (העשויים בדרך-כלל נחושת או סיבים אופטיים ) ובאמצעות התקני קשר רדיו שונים. המילה טלפון מורכבת משתי מילים יווניות , "טֶלֶה" שפירושה מרחק ו"פון" שפירושה קול . עם התפתחות הטכנולוגיה התאפשר להעביר בטלפון לא רק קול אלא גם טקסט, תמונות ווידאו.

מהפכה או שיוני:

הטלפון הוא מהפכה ולא שינוי מפני שלפני הטלפון לא הייתה כל כך דרך ליצור קשר עם אנשים. המהפכה העיקרית בדבר היא שעכשיו אנשים יכולים לתקשר עם אנשים. חוסך בתחבורה מציל חיים

דטרמניזם טכנוולוגי:

מה אפשר לעשות בטלפון היום ומה השינוי המשמעותי

זירה 2 יחסי שפה טכנולוגיה

שוויץ המוששלמתתת!!

וואי אתלא מבינה בחופש חנוכה טסתי לשוויץ והיה ממש מגניבב!!!
עלינו על הר כזה וראינו את האלפים ממש רחוק ואת לא מבינה לא היה שם בכלל שלג אשכרה בדצמבר במינוס שש מעלות איזה הזוי זה היה

היה שם ממש יפה וקניתי מלא דבריםםםםםםםםםם

וואי אבל מה שהכי הזוי זה שקבעו את הטיסה ארבע שעות לפני זה היה ממש ספונטני וטסתי רק עם ההורים.

ואז שהגענו לשדה תעופה פגשנו חברים ואת דוד שלי והיה לנו ממש הרבה זמן בדיוטי פרי אבל לא קניתי דברים רק אמרתי לאמא מה לקנות בשבילה חחחחח

וראיתי שם דובים אומייגאד את לא מבינה איזה אדיר זה היה.
וירדתי הר בסוג של מגלשה כזאת וזה היה ממש מגניבבב
חגגתי את השנה החדשה בשוויץ עם ההורים במסעדה וזה היה ממש מוזר שלא היה זיקוקים או מוזיקה קיצר שנה הבאה את השנה החדשה אני יחגוג בארץ למרות שממש ממש נהנתי שם אני יותר אוהבת את האווירה של הארץ עם הרעש והכל חחחח.

שפת הכתיבור: השפה שמשתמשים באינטרנט. זוהי שפה כתובה, אך מכיוון שאיננו נוכחים פיזית במרחב הוירטאלי, אנו מוצאים דרכים יצירתיות להתגבר על המגבלות: מגבלת מקום, מספר התווים, חוסר בהבעת פנים וטון דיבור, מהירות הכתיבה ועוד. מתוך המגבלות הללו נולדה שפה חדשה המשלבת את השפה הדבורה והשפה הכתובה והיא נקראת הכתיבור (כתיבה+דיבור).

השתמשתי בקיצורים ואייקונים להביע רגש
חיברתי מילים בשביל לקצר בזמן הכתיבה כמו למשל "אתלא מבינה"
הכפלת אותיות בשביל "להעצים" את המילה ולהרות יותר רגש כמו:"וזה היה ממש מגניבבב"
השתמשתי במילים לועזיות כי זאת שפה יותר וירטואלית. לדוגמא: "אומייגאד"